
חוק הספאם בוואטסאפ: הסכמה לדיוור, פרסומת והסרה, ומה Meta דורשת בנוסף
צריך הסכמה לפני קמפיין וואטסאפ בישראל? תבנית מאושרת של Meta אינה הסכמה. מתי כותבים פרסומת, איך מציעים הסרה, ומה Meta דורשת בנוסף. לא ייעוץ משפטי.
אם ההודעה היא דבר פרסומת, ואם היא נשלחת כהודעה אלקטרונית, החוק דורש הסכמה מפורשת מראש ובכתב. אישור של Meta לתבנית שיווק אינו ההסכמה הזו: Meta בודקת את התבנית, והנמען הוא שצריך להסכים לקבל פניות. בנוסף, במדיניות WhatsApp Business אי אפשר לפנות לאדם בלי שמסר מספר או שם משתמש, ובלי opt-in להודעות או לשיחות הבאות מאותו עסק.
מה סעיף 30א מכסה
הכללים כאן לקוחים משני פרסומים של הכנסת בספר החוקים. תיקון מס׳ 40 (ספר החוקים 2153, 27 במאי 2008) החליף את סעיף 30א. תיקון מס׳ 72 (ספר החוקים 2719, 23 במאי 2018) שינה את הגדרת ״דבר פרסומת״ והוסיף משפט על חיוג אוטומטי. אין כאן נוסח משולב רשמי אחד, ועורך דין צריך לבדוק אם תוקן הסעיף שוב אחרי 2018.
לפי תיקון 40, מפרסם לא ישגר דבר פרסומת בפקס, במערכת חיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או בהודעת מסר קצר, בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. וואטסאפ לא כתוב בשם בחוק. השאלה היא אם ההודעה עונה על אחת ההגדרות.
- דבר פרסומת. בנוסח תיקון 40 זה מסר שמופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כסף בדרך אחרת. תיקון 72 פותח את ההגדרה ב״כל אחד מאלה״, מסמן את המסר המסחרי הזה כפסקה (1), מסמן כפסקה (2) קטע שכבר היה בחוק והמילים שלו רצות מ״מסר המופץ לציבור״ עד ״או תעמולה״ (המילה ״וכן״ נמחקה), ומוסיף פסקה (3): מסר שאינו (1) או (2), שמופץ לציבור הרחב, וכולל הצעה להתקשר למספר טלפון מסוים כדי לקבל מסר. לפסקה (3) יש חריגים, ובהם המדינה ומוסדותיה ומסר של גוף הצלה לשם מילוי תפקידו.
- הודעה אלקטרונית. מסר בזק מקודד שעובר ברשת האינטרנט אל נמען או אל קבוצה של נמענים, ואפשר לשמור ולאחזר אותו בדרך ממוחשבת.
- הודעת מסר קצר. מסר בזק של כתב, או של חוזי או שמע, שעובר ברשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או של קבוצה של נמענים.
- מפרסם. בין השאר, מי ששמו או מענו מופיעים כמען להתקשרות לצורך הרכישה, מי שתוכן ההודעה עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את הנושא בעבור אחר. מי שרק משגר בעבור אחר כשירות בזק לפי רישיון או היתר לפי החוק אינו נחשב מפרסם לעניין ההגדרה הזו.
הודעת וואטסאפ היא מסר שעובר באינטרנט ואפשר לשמור אותו בצ׳אט. אם התוכן הוא דבר פרסומת, זו הקריאה של ההגדרה ״הודעה אלקטרונית״ שעסק צריך לבדוק עם עורך דין. החוק לא אומר שוואטסאפ הוא מסרון, ולכן קיצור הכללים שחל רק על הודעת מסר קצר לא מתואר כאן כקיצור שחל על וואטסאפ.
האם צריך הסכמה לפני קמפיין
כן, אם השליחה היא שיגור של דבר פרסומת באחד הערוצים שבסעיף. ההסכמה צריכה להיות מפורשת, מראש, ובכתב. הכתב כולל, לפי נוסח הסעיף, גם הודעה אלקטרונית וגם שיחה מוקלטת. שתיקה, או זה שהאדם לא ביקש להסיר את עצמו, אינם כתובים בסעיף כתחליף להסכמה.
יש שני חריגים בנוסח תיקון 40, ושניהם צרים:
- פנייה חד-פעמית אל נמען שהוא בית עסק, שהיא רק הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת, אינה הפרה. זה לא היתר לשלוח את הקמפיין עצמו, וזה לא חריג ללקוח פרטי.
- אפשר לשלוח גם בלי הסכמה לפי סעיף קטן (ב), רק אם שלושת התנאים בסעיף קטן (ג) מתקיימים יחד: הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה או משא ומתן לרכישה, והמפרסם הודיע לו שהפרטים ישמשו למשלוח דבר פרסומת; ניתנה לו הזדמנות להודיע שהוא מסרב, דרך כלל או לסוג מסוים, והוא לא סירב; ודבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה.
מי שהסכים, או שלא סירב במסלול של סעיף קטן (ג), יכול בכל עת להודיע על סירוב ולחזור בו. הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, חוץ מעלות משלוח ההודעה, והיא ניתנת בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
האם תבנית שיווק מאושרת היא הסכמה
לא. אלה שני דברים שונים.
בWhatsApp Business Messaging Policy (עודכן ב-23 בספטמבר 2026) כתוב שאפשר ליזום שיחה רק עם תבנית הודעה מאושרת, ושהתבנית צריכה להתאים לייעוד שלה. Meta רשאית לבדוק, לאשר, להשהות או לדחות תבנית. זה אישור על נוסח התבנית, לא אישור מהאדם שיקבל אותה.
אותה מדיניות גם אומרת שאפשר לפנות לאנשים בוואטסאפ רק אם הם מסרו את מספר הנייד או את שם המשתמש, ורק אם התקבלה מהם הרשאת opt-in שמאשרת שהם רוצים לקבל הודעות או שיחות נוספות מכם. עמוד Get opt-in for WhatsApp (עודכן ב-16 ביוני 2026) פותח בכך שעסק חייב להשיג opt-in לפני שפונים לאנשים בוואטסאפ.
לכן תבנית שעברה אישור ב-Meta לא מחליפה את ההסכמה לפי סעיף 30א, ולא מחליפה את ה-opt-in של Meta. איך WhatsApp מתמחרת הודעת תבנית, כולל קטגוריית שיווק: מחיר וואטסאפ API בישראל ב-2026.
האם חובה לכתוב ״פרסומת״ ולהציע הסרה
לפי סעיף קטן (ה)(1) בתיקון 40, מפרסם ששולח דבר פרסומת לפי הסעיף צריך לציין בו, באופן בולט וברור ושאין בו כדי להטעות:
- שזה דבר פרסומת. המילה ״פרסומת״ תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם הוא נשלח כהודעה אלקטרונית, גם בכותרת ההודעה.
- את שם המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר איתו.
- את זכות הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב, ודרך פשוטה וסבירה לעשות זאת. אם זו הודעה אלקטרונית, גם כתובת תקפה של המפרסם באינטרנט לצורך הודעת הסירוב.
סעיף קטן (ה)(2) מקצר את הרשימה רק כשדבר הפרסומת נשלח בהודעת מסר קצר: אז מציינים את השם ואת דרכי יצירת הקשר לצורך הודעת הסירוב. וואטסאפ אינו רשום שם כהודעת מסר קצר.
להודעת וואטסאפ אין שורת נושא כמו לדוא״ל, ואין בחוק דוגמה של צ׳אט. אם ההודעה היא הודעה אלקטרונית, המקום שהנוסח מצביע עליו למילה ״פרסומת״ הוא תחילת ההודעה, ובכותרת אם יש כותרת. את ״כתובת תקפה ברשת האינטרנט״ עסק יכול לנסות למלא בקישור לעמוד הסרה. אם תשובה בצ׳אט לבדה מספיקה במקום הכתובת, זו שאלה לעורך דין. המדיניות של Meta, בנפרד, דורשת לכבד בקשת חסימה או הסרה, בוואטסאפ ומחוצה לו, כולל הסרה מרשימת אנשי הקשר.
רשימת תפוצה וקבוצה
החוק לא משתמש במילים ״רשימת תפוצה של וואטסאפ״ או ״קבוצת וואטסאפ״. ההגדרות של הודעה אלקטרונית ושל הודעת מסר קצר מדברות על מסר אל נמען או אל קבוצה של נמענים. לכן השם של הכלי לא מוציא את ההודעה מהסעיף: קמפיין להרבה מספרים, ורשימה ששולחת לכל אחד בנפרד, נבדקים לפי אותו מבחן. אם התוכן הוא דבר פרסומת והערוץ הוא אחד הערוצים בסעיף, צריך את ההסכמה ואת פרטי הסימון וההסרה.
גם מסר אל קבוצה של נמענים נכנס ללשון ההגדרה. החוק לא מחלק בין הודעה אישית לבין הודעה בתוך קבוצה. הוא כן שואל אם מי ששולח הוא מפרסם, אם התוכן הוא דבר פרסומת, ואם דרך השליחה היא אחת הדרכים בסעיף.
באתר Pingmee, אחרי חיבור קו-אקזיסטנס רשימות התפוצה באפליקציית וואטסאפ ביזנס מושבתות, וקמפיינים נשלחים דרך Pingmee. זה תיאור של המעבר בין האפליקציה ל-API, לא קביעה משפטית. המדריך: וואטסאפ ביזנס, API או קו-אקזיסטנס.
איך אוספים ושומרים הסכמה
עמוד ה-opt-in של Meta אומר שהעסק בוחר את השיטה, כל עוד היא עומדת בדרישות ועומדת בדין. הדוגמאות שכתובות שם: מסרון, אתר, טלפון עם תפריט קולי (IVR), ובמפגש או על נייר עם חתימה. לא מופיעים שם בשם ״קליק לוואטסאפ״ או ״קוד QR״. אתר כן מופיע.
שלוש הדרישות באותו עמוד: לציין בבירור שהאדם נרשם לקבל פניות מהעסק, לציין בבירור את שם העסק, ולעמוד בדין החל. עדכון המדיניות מנובמבר 2024, כפי שהוא מצוטט בעמוד, מאפשר שה-opt-in יהיה כללי ולא רק לוואטסאפ, כל עוד עומדים בדין המקומי. הדין המקומי כאן הוא, בין השאר, סעיף 30א: הסכמה מפורשת מראש ובכתב לדבר פרסומת.
- תיבה בטופס באתר. זו שיטת ״אתר״ מהרשימה של Meta. כדי שתתאים גם לנוסח החוק, התיבה צריכה להיות הסכמה מפורשת לדבר פרסומת, עם שם העסק, ולא רק אישור לתנאי שימוש או בקשה שיחזרו אליכם בעניין פנייה אחת.
- קליק לוואטסאפ. לחיצה שפותחת צ׳אט, או הודעה ראשונה מהלקוח, פותחת שיחת שירות. זה לא כתוב בחוק כהסכמה לקמפיין. אם לפני הלחיצה כתוב בבירור שהאדם מסכים לקבל דברי פרסומת מהעסק הנקוב, והפעולה נשמרת, עורך דין יכול לבדוק אם זה ״בכתב״ לרבות הודעה אלקטרונית. כפתור שכתוב עליו רק ״דברו איתנו״ אינו המשפט הזה.
- קוד QR. Meta מונה חתימה על נייר כדוגמה. QR על שלט או על חשבונית יכול להיות הדרך שבה האדם מגיע אל הטופס או אל הוואטסאפ. הקוד עצמו אינו ההסכמה, אלא הטקסט שהאדם רואה ומאשר לפני השליחה.
כדאי לשמור את מה שאפשר להראות אחר כך: הנוסח שהוצג, שם העסק, מספר הטלפון, מועד האישור, והערוץ (טופס, נייר, שיחה מוקלטת או הודעה). בתיעוד של Pingmee לא מופיע מסך או שדה ששומר הסכמה לדיוור או שמסיר נמען מקמפיין. את הרישום שומרים אצלכם, למשל בגיליון, ב-CRM, או בטופס, ואז בונים את קהל הקמפיין רק ממי שנשאר ברשימה.
מה Meta דורשת בנוסף לחוק
לפי מדיניות WhatsApp Business מ-23 בספטמבר 2026:
- פונים רק למי שמסר מספר נייד או שם משתמש, ורק אחרי opt-in להודעות או לשיחות הבאות מאותו עסק. בעמוד המפתחים מ-16 ביוני 2026 סעיף (א) מנוסח כמספר נייד, בלי שם משתמש. אם יש פער בין העמודים, המדיניות היא המסמך שמצוטט כאן לעניין שם המשתמש.
- העסק אחראי לכך שדרך ה-opt-in עומדת בדין שחל על הפניות, ושניתנו ההודעות וההרשאות שהדין דורש.
- צריך לכבד בקשה לחסום, להפסיק או לצאת מהתקשורת, בוואטסאפ או מחוצה לו, כולל להסיר את האדם מרשימת אנשי הקשר.
- יוזמים שיחה רק בתבנית מאושרת, ורק לייעוד שלה. מענה להודעה של המשתמש בתוך חלון השירות של Meta יכול להיות בלי תבנית. זה כלל על סוג ההודעה, לא פטור מהסכמה לדבר פרסומת.
בעמוד ה-opt-in, תחת טיפים, Meta מציעה שההרשמה תכסה את סוגי ההודעות שיישלחו (עדכון הזמנה, הצעות רלוונטיות, המלצות מוצר), או שתהיה הרשמה נפרדת לכל סוג, ושיהיו הוראות ברורות להסרה ושבקשות הסרה יכובדו. אלה טיפים במסמך, לצד החובה לעמוד בדין.
מה מתועד ב-Pingmee, ומה לא
קמפיין ב-API של Pingmee מריץ workflow. בגוף היצירה יש שם, סוג תוכן triggerWorkflow, מזהה workflow, מועד שליחה (now או future), ומזהה מספר השולח. הקהל הוא תגיות או קובץ Excel. אין בגוף הזה שדה של הסכמה, תאריך הסכמה, או הסרה. המקור: Create Campaign.
לכן הרשימה שמוזנת לקמפיין צריכה להיות רשימה שכבר עברה סינון אצלכם. מי שביקש להסיר לא נשאר בקובץ או בתגית. Pingmee לא מתוארת בתיעוד כמערכת שרושמת את ההסכמה או שמזהה מילת הסרה במקומכם.
שליחה שפותחת שיחה מצד העסק נשענת על תבנית מאושרת. איך זה יושב באוטומציה, בלי קוד: לחבר וואטסאפ ל-Make ול-n8n. שיחה שהלקוח פותח, ומענה של צוות על אותו מספר: שירות לקוחות בוואטסאפ. רקע על קמפיינים בוואטסאפ כערוץ שיווק: שיווק בוואטסאפ לעסקים.
שאלות נפוצות
האם צריך הסכמה לפני שליחת קמפיין וואטסאפ בישראל?
זה מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, מפרסם לא ישגר דבר פרסומת בפקס, במערכת חיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או בהודעת מסר קצר בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. וואטסאפ לא נזכר בשם. הודעה אלקטרונית מוגדרת כמסר מקודד שעובר באינטרנט אל נמען או אל קבוצה של נמענים, ואפשר לשמור ולאחזר אותו. יש חריג צר לפנייה חד-פעמית אל בית עסק שהיא רק הצעה להסכים, וחריג נפרד כששלושה תנאים מתקיימים יחד אחרי רכישה או משא ומתן. מקור: https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf
האם תבנית שיווק שאושרה ב-Meta נחשבת הסכמה?
לא לפי המסמכים הרשמיים. אישור תבנית הוא בדיקה של Meta לנוסח ולייעוד. מדיניות WhatsApp Business, שעודכנה ב-23 בספטמבר 2026, דורשת בנפרד opt-in מהנמען לפני שפונים אליו, וגם מאפשרת ליזום שיחה רק בתבנית מאושרת. עמוד Get opt-in עודכן ב-16 ביוני 2026 ואומר שצריך opt-in לפני שפונים לאנשים בוואטסאפ. https://www.whatsapp.com/legal/business-policy https://developers.facebook.com/documentation/business-messaging/whatsapp/getting-opt-in
האם חובה לכתוב פרסומת ולהציע הסרה בהודעת וואטסאפ?
לפי סעיף קטן (ה)(1) בתיקון 40, בדבר פרסומת מציינים באופן בולט שזה פרסום, והמילה פרסומת מופיעה בתחילת ההודעה. בהודעה אלקטרונית היא מופיעה גם בכותרת, וגם נותנים כתובת אינטרנט תקפה להודעת סירוב, יחד עם שם המפרסם, כתובתו ודרך קשר, ודרך פשוטה וסבירה לסרב. הקיצור בסעיף קטן (ה)(2), שמסתפק בשם ובדרך קשר להסרה, כתוב רק על הודעת מסר קצר. לוואטסאפ אין שורת נושא כמו לדואל, והחוק לא נותן דוגמה של צ׳אט. איך ממפים את הכותרת ואת כתובת האינטרנט על הודעת וואטסאפ זו שאלה לעורך דין. https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf
האם רשימת תפוצה או קבוצה נכנסות לחוק הספאם?
החוק לא משתמש בשמות רשימת תפוצה או קבוצת וואטסאפ. ההגדרות של הודעה אלקטרונית ושל הודעת מסר קצר מדברות על מסר אל נמען או אל קבוצה של נמענים. קמפיין להרבה נמענים, ורשימה ששולחת לכל אחד, נבדקים לפי אותו מבחן: האם התוכן דבר פרסומת, והאם דרך השליחה היא אחת הדרכים בסעיף. https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf
איך אוספים הסכמה לדיוור בוואטסאפ, ומה Pingmee שומרת?
Meta מונה כדוגמאות מסרון, אתר, טלפון עם תפריט קולי, וחתימה על נייר. צריך לציין שהאדם נרשם לקבל פניות מהעסק, לציין את שם העסק, ולעמוד בדין. קליק לוואטסאפ או QR לא מופיעים שם בשם. כפתור שרק פותח שיחה אינו, כשלעצמו, ההסכמה לקמפיין. בתיעוד יצירת הקמפיין של Pingmee יש קהל מתגיות או מאקסל והרצת workflow, ואין שדה של הסכמה או של הסרה. את נוסח ההסכמה, המועד, המספר והערוץ שומרים אצל העסק, ומזינים לקמפיין רק את מי שנשאר ברשימה. https://developers.facebook.com/documentation/business-messaging/whatsapp/getting-opt-in https://docs.pingmee.co.il/api-reference/campaigns/create
מה Meta דורשת בנוסף לחוק הישראלי?
לפי מדיניות WhatsApp Business מ-23 בספטמבר 2026: מספר נייד או שם משתמש, opt-in להודעות או לשיחות הבאות מאותו עסק, עמידה בדין שחל על הפנייה, וכיבוד בקשת חסימה או הסרה כולל הסרה מרשימת אנשי הקשר. יוזמים שיחה רק בתבנית מאושרת. עמוד ה-opt-in מ-16 ביוני 2026 מנסח את סעיף המספר בלי שם משתמש, ומוסיף שההרשאה יכולה להיות כללית ולא רק לוואטסאפ אם עומדים בדין המקומי. https://www.whatsapp.com/legal/business-policy https://developers.facebook.com/documentation/business-messaging/whatsapp/getting-opt-in